הקורבן תמיד אשם 

מידי יום אני קוראת 5 עיתונים. מידי יום, אני מבינה מחדש שאני  אשמה..". למה?, כי בין השורות ולעיתים באופן גלוי ומוצהר, אני, כאזרחית שומרת חוק, מואשמת יחד איתכן בכל הרע שקורה כאן במדינה.    

אם נאנסת- את אשמה!

אם התאשפזת לניתוח ונדבקת באידס- אשמתך!

אם חטפת מכות בבית הספר- את אשמה!

אם נסעת לטיול עם 100 ילדים באוטובוס אחד והתהפכתן- אשמתך! 

מערכת החינוך:

התלמידים אשמים שאין להם כושר, לא המערכתמשרד החינוך מתכוון להכניס תוכנית לימוד חדשה, שתעניק 20 דקות של אימון תנועה יומי ללקוחות המערכת. אם התוכנית החדשה תועבר על ידי המורות העכשוויות לספורט, ואם התוכנית תיראה כמו שנראים שיעורי הספורט הנוכחיים- הרי שעדיף לא להטמיעם במערכת. 13 בנות מתוך 24 הביאו שחרור משיעורי הספורט בכיתה של ביתי, כך לדברי המחנך של הכיתה. אמרתי לו שהמורה אשמה, לדעתי היא ושיעוריה משעממים. הוא אמר שהאשמה בנוער, בבנות, הן לא מודעות לחשיבות, למשמעות ולעניין של הספורט. הבת שלי מטיילת מידי יום עם כלבים, רצה בשדרות רוטשילד, רוכבת לטיולים בפארק בירקון על אופניים, כמוה גם חברותיה. הבת הזו אכן לא מבינה בספורט.  אבל היא אשמה.   

הצבא: החיילים אשמים במותם- לא הצבא

פרי שרביט, אם שכולה, אימו של לירון שרביט ז"ל שנהרג מאש חבריו, טוענת שאילו ידעה, שתוכניתה של אורנה בן- דור "אשמים במותם", תצא חוצץ נגד הצבא לא הייתה משתתפת בה. התוכנית באופן ייחודי ותקדימי, יצאה חוצץ נגד הצבא בכלל ונגד מפקדים, שלא זו בלבד שלא קיבלו על עצמם אחריות, אלא הוקפצו וקודמו לתפקידים בכירים. ובמקביל, הטילו את הרפש והאשמה כרגיל על הש"ג. פרי שרביט מוכיחה, עד כמה הצליחה החברה להטמיע באזרחיה ואזרחיותיה, את התפישה, לפיה הקרבן אכן אשם; אפילו אם ירו בו, עדיין הוא זה שהיה במקום ולא בקניון העירוני, ולכן הוא אשם במותו, לא הצבא.  

 המשפחה: האם אשמה באונס ביתה, לא האב

"אמא שלה לא תפקדה מינית, והיא (הבת) שימשה מחליף" אמר האב המהולל, בן 46, שאנס יחד עם בנו וחברם משך 9 שנים את ביתו הקטנה. הילדה הייתה נשלחת כאמצעי תשלום לבעל הבית, במקום כסף. האם לצערי, ניחשה ולא דיווחה למשטרה, אולם עיקר טענת האב הייתה, שהאישה עימה התחתן לא תפקדה מינית, ולכן, בעצם האישה אשמה בכך שאילצה את הגבר להשתמש בביתו כבובת מין. החשש שלי- שיהיה שופט או שופטת בישראל, שביום רע יימצאו היגיון בסטייה.  

המכון הפתולוגי: משפחות הרוגי צה"ל אשמות, לא פרופסור היס מהמכון הפתולוגי

עבור פרופסור היס מהמכון הפתולוגי באבו- כביר, אושיה בעיני עצמו ובעיני ממניו, מהתקופה הפרה- היסטורית של מדינת ישראל, שימוש בחלקי גופות של לקוחותיו, השוכבים במקררי המכון, משולה להוצאת בשר קפוא מהמקרר המשפחתי. כשיש אורחים- צריך לבשל. כשיש צרכים- "משאילים" חלקים ממי שנמצאים באותו רגע במכון. ולמרות הכל, היס לא מבין על מה המהומה. שלוש משפחות יקרות של חיילים שנפטרו, והיו בין לקוחותיו הפחות מרוצים של היס, אזרו אומץ ותבעו אותו ואת המכון. אבל למה רק 2.5 מליון שקל?, מן הראוי לדעתי להוסיף כמה אפסים לסכום התביעה. מה יאמר היס ועורך דינו? שכנראה המשפחות אשמות.. הן לא הו במקום לאשר... הן לא התנגדו למה שלא ידעו שעומד לקרות, ועוד. אני רק מנחשת, אבל צורכי המערכת חשובים מכל, והאשמה- כנראה תיפול שוב על הקורבן (החי והמת).  

מערכת החינוך: נהג האוטובוס אשם, לא בעלי החברה ולא משרד החינוך

היכן לדעתכן, נמצא/ת מחנך/ת הכיתה, כש- 100 מתלמידי בית ספרה עולים לאוטובוס מצ'ומקמק אחד?. כנראה שלא בסביבה. ומי מזמין אוטובוס אחד ל- 100 תלמידים?, כן, מי שמעוניין לאסוף תשלום עבור נסיעה מ- 100 ולשלם רק עבור אוטובוס אחד, כלומר לשלם מחצית הסכום.100 ילדים נתגלו באוטובוס מצ'וקמק אחד ביישוב לקייה. אמת, הנהג העלה אותם לאוטובוס, אך מי הזמין?, מי שילם? ואיפה המורות?. האם כשאתן שולחות את בנותיכן לטיול שנתי, אתן יודעות מי אחראי?, האם אתן בטוחות שמחזה דומה לא יתרחש באוטובוס שלהן?, לא, כי למורות אין זמן להתעסק בשטויות כאלה, וכי ההנהלה מעוניינת לחסוך כספים על חשבונכן, וכי הנהג הוא בסך הכל הש"ג בתמונה הכוללת. והש"ג גם במקרה הזה אשם. 

אונס: הילדה אשמה באונס שלה,( ציטוט מדברי המשטרה ) לא המערכת.

"הילדה לא שיתפה איתנו פעולה, לכן האונס שלה נמשך" ציטוט מדברי משטרת ישראל. יוסף נקוטה, גבר מטורלל וסוטה בן 21 שאנס ילדה בת 13, אותה הכיר באמצעות האינטרנט, המשיך במעשיו החמורים, אף שהורי הילדה פנו למשטרה ולבית המשפט והוציאו צו הרחקה כנגדו. הואיל ולא היו מספיק ראיות נגדו לא הוגש כתב אישום ומעשי האונס נמשכו. מה? לא שמעה משטרת ישראל על הוצאת ילדה ממשפחה אוהבת כזו?, לא שמעה משטרת ישראל על משפחה אומנת עד לבירור העובדות?. לא, הואיל והילדה לא שיתפה פעולה, היא המשיכה להיות קרבן אונס. מי אומר זאת? המשטרה, זו שתולה, פעם נוספת את האשמה בנערה.   

רווחה: י' אשם ולא המדינה שמזניחה את נושא הרווחה.

200,000 שקלים יקבל י' כפיצוי עגום על אבדן חייו, בעיקר על אבדן ילדותו. בגיל 10 נשלח י' נשלח למחלקה פסיכיאטרית, בגלל שסבל מהתעללות הוריו. הואיל ולמחלקת הרווחה לא הייתה, לטענתה מסגרת מתאימה, החליטה זו ברב גאוניותה, וברב אחריותה, לשלוח אותו למחלקה פסיכיאטרית. פסיכיאטרים הופכים חצי מטורללים מעבודה במחלקה, אז מהם סיכוייו של ילד שסבל מהתעללות מהוריו, לחיות חיים שפויים אוהבים ובריאים במחלקה פסיכיאטרית?, ומי בודק ומפקח על מחלקת הרווחה בתל אביב?. שופטת השלום, אתי- באום- ניקוטרה פסקה, וטוב שעשתה כך, שלא חלה התישנות על התיק, למרות שעברו יותר מ- 7 שנים, וקבעה כי עיריית תל אביב תפצה את י' בסכום של 200,000 ?. שופטת יקרה!, אילו אושפזת לשנים על לא עוול בכפך במחלקה פסיכיאטרית, האם  200,000 - היו מספקים ומפצים אותך?. שוב פעם הש"ג, במקרה זה י' אשם.  

חינוך: התלמידים אשמים בעישון, לא המורות, לא המנהל/ת.

ראש עיריית קרית- ים החליט, שמי שייתפס מעשן בשטח בית הספר ייענש. כל הכבוד. בעירי תל אביב, נאסר באחד מבתי הספר על התלמידים לעשן, אולם למורות - מותר. בעירוני א' הגדיל לעשות, רם כהן, המנהל השמרני משהו, המחזה לליברל  והקצה "פינת עישון" בשטח בית הספר. בפינה כיום סוחרים בסמים, בסיגריות, אחוז מעשני הסמים והסוחרים הידוע לי בבית הספר הינו משמעותי, אבל מי אשם? הנוער!. אין לו גבולות! אין לו משמעת.   

בריאות: החולים אשמים, לא המנתח

מנתח לב בכיר במרכז הרפואי איכילוב נתגלה חולה באיידס. מייד התחילו להעלות לרגל את כל מטופליו, בכדי לגלות מי מהן/ם גרמו למנתח לחלות באיידס. המחשבה הפשוטה, שיכול להיות שקיים יחסי מין מהנים או מענים, עם מישהי מעבר לאשתו ושהם אולי גרמו לו לחלות באיידס, אפילו לא הועלתה כסברה אפשרית. הקורבן כרגע, על פי תפישתי הם מאות המנותחים שלא ידעו כלל שהמנתח שלהם חולה באיידס. אשתו של המנתח יצאה בטרוניה נגד העובדה, שלא בודקים חולים לפני אשפוזם, במטרה לגלות האם הם נשאי איידס. ואני שואלת: מדוע לא נבדקים מרצון כל רופאי ואחיות המערכת, אחת לחודש, כשם שנבדקים שוטרים בישראל, בכדי שלא נצטרך להעלות לרגל מאות חולים, שאולי אחד מהם הדביק ואולי לא את המנתח, אבל מה שבטוח שהמנתח, בלי כוונה בגלל שלא נבדק באופן שגרתי, סיכן בהדבקה את כולם. אבל הש"ג- החולים שהחלימו מבעיות לב ועכשיו אולי יחלו ולא יחלימו מאיידס- הם האשמים בסיפור.  

מערכות הממסד בישראל נוטות להשיל מעליהן כל אחריות לנעשה בתחומן. יתרה מזאת, את האחריות הן מגלגלות לפתחו של הקרבן, האזרח התמים, שהינו החוליה הרכה, החוליה החלשה בשרשרת. הש"ג תמיד נדפק, לא משנה באיזו מערכת הוא או היא נמצאים, אבל הש"ג - הוא אנחנו, אני, אתה ואת.